ניתן להניח בבטחה שתמיד יש משהו בקשר לסיטואציה שאותו האדם יכול לעמת– שבכך הכוונה לעמוד מולו בקלות מבלי להירתע. 

זהו עיקרון שיוצר את הבסיס לפתרון עבור אנשים רבים שסביבתם מעיקה עליהם. 

לדוגמה, עובד סוציאלי מבקר את גברת כהן בשיכון שלה. לגברת כהן יש המון בעיות, והיא מספרת אותן לעובד הסוציאלי: בעלה משתכר כל הזמן ואף פעם לא מביא כסף הביתה, והרהיטים שבורים לגמרי ולילדים אין בגדים ואי אפשר לשמור שהמקום יישאר נקי וכן הלאה. 

העובד הסוציאלי יוכל באמת להגיע לתוצאות אם הוא יוכל למצוא משהו שהגברת שהוא מנסה לעזור לה תוכל לעמת, ובאמת לגרום לה לעשות זאת. למרות שהדבר נשמע מאוד פשוט ולא מזיק, הוא מעשי בצורה מדהימה. 

אנשים שפועלים בשטח העבודה הסוציאלית אינם מצליחים בדרך כלל פשוט להפעיל שיפוט בנוגע לבעיות הכרוכות במצב, ואז לעשות משהו בקשר לאותן בעיות שלגביהן ניתן לעשות משהו ושמישהו יכול לעמת עשייה של דבר-מה בנוגע להן. לכן כתוצאה מכך, עובד סוציאלי אינו מצליח משום שהוא לעולם אינו נותן לאף אחד שום דבר שהוא יוכל לעשות. 

העובד הסוציאלי שכוונותיו טובות אומר "מה שאת צריכה לעשות, גברת כהן, זה לנקות את כל המקום הזה כמו שצריך, לקרצף אותו באופן יסודי מהתקרה עד הרצפה – אחרי הכל, נתנו לך סבון. ותדאגי שהילדים שלך יהיו נקיים ותלבישי אותם בבגדים החדשים היפים האלה ששלחנו לך. עכשיו, אני אדבר עם בעלך לגבי השתייה שלו". 

בנקודה זאת, אפילו אם גברת כהן היתה מנקה את כל המקום ומלבישה את הילדים בבגדים הנקיים, היא והעובד הסוציאלי היו נפרדים בכעס רב. העובד הסוציאלי אמר זה עתה לגברת כהן משהו שהיא יודעת מניסיונה שלא ניתן לעשות אותו. אף אחד לא מסוגל לדבר עם בעלה בקשר לשתייה שלו. היא חושבת שאפילו מתקפה בהיקף מלא על-ידי צבא ארצות-הברית לא תוכל לעשות משהו בנוגע לשתייה של מר כהן. לשום דבר ממה שהעובד הסוציאלי עושה או אומר מנקודה זו ואילך לא עומדת להיות כל השפעה על גברת כהן. 

אבל נניח שהעובד הסוציאלי היה מקשיב בתשומת לב לגברת כהן, ואז היה מיישם את העיקרון שאומר לתת לה משהו שהיא באמת תוכל לעמת את הטיפול בו. הוא עשוי היה להבחין שבמהלך שיחתם, גברת כהן רוקנה מאפרה בשביל הסיגריה שלו. לכן הוא אומר לה "אני אגיד לך מה הייתי עושה. הייתי מתחיל עם העניין הזה קצת בכל פעם, והייתי מנקה את המקום. למה שלא תדאגי לכך שהמאפרות יישארו מרוקנות?" היא אפילו עשויה לכעוס עליו, אבל כשהעובד הסוציאלי יעזוב, גברת כהן תלך ותרוקן את המאפרות. 

מציאת דבר-מה שהאדם יכול לעמת את הטיפול בו היא הכרחית להשגת הסכמתו לטפל בכך. הרמה הראשונה של עזרה היא "ניתן לעשות משהו בקשר לכך" והרמה השנייה כוללת את היסוד "שאתה יכול לעשות משהו". כשנותנים לאדם משהו שהוא יכול לעמת ובאמת לדאוג לביצועו, מתחילים לתת לו את הרעיון שניתן לטפל במצב. ואז, לפתע פתאום, גברת כהן עשויה להתחיל לחשוב שהיא אפילו יכולה לעשות משהו כדי לגרום לבעלה להפסיק לשתות. 

העיקרון הזה, שלפיו יש לתת לאדם משהו שאת עשייתו הוא יכול לעמת, הוא שימושי ביותר בתחומים רבים. 

לעתים קרובות אנשים אינם יודעים איך להתקדם הלאה בחיים. הם יודעים שהם אינם יכולים לעשות שום שיפור בחיים, שזה בלתי אפשרי בכלל להשתפר. אבל כשמשתמשים בנתון זה ניתן להראות בקלות, אפילו לקבוצה שלמה, שזה אכן אפשרי להשתפר. הדבר יתבצע באופן הבא: 

התחל בכך שתציע לאדם שאתה רוצה לעזור לו, "כתוב על פיסת נייר רשימה קצרה של הבעיות שיש לך בחיים".

אחרי שהוא עשה זאת, תשאל "איזו בעיה מתוך אלה הכי קל לך לעמת? עכשיו תכתוב אותה". 

אדם עשוי להימצא בסיטואציה שנראית מעיקה בעיניו, ולכן הוא לא עושה דבר בנוגע לכך.

אך ניתן לעזור לו על-ידי מציאת משהו בנוגע לנסיבות שהוא יכול לעמת את הטיפול בו.

אם הוא יכול לטפל בהיבט אחד של הסיטואציה, השקפתו עליה יכולה להשתפר בצורה ניכרת, והוא יהיה מסוגל לטפל בה במלואה.

ואז אמור לו "כתוב את מה שאתה יודע בביטחון שהיית יכול לעשות בנוגע לדבר האחרון הזה שכתבת".

ולבסוף, אמור לו "אתה רואה מה כתבת בתחתית העמוד הזה? תעשה את זה!" 

השימוש בעיקרון זה יכול לסייע לאנשים במידה עצומה – בעבודה סוציאלית, בהנהגת קבוצות, בהוראה ובהרצאות ובתחומים רבים אחרים.  

אל תספר לאנשים על בעיות שהם יודעים שהם לא יכולים לעשות דבר לגביהן, ואז תצפה מהם להיות נלהבים להשיג איזשהו דבר. 

אסור שהבעיה שמציינים או שהפתרון המוצע יחרגו מעבר ליכולת העימות מצד האדם שבו מטפלים. הדבר הקל ביותר להעביר הוא רעיון, אבל אסור שהרעיון יפר את יכולת העימות של האדם שממנו מצפים לבצע זאת. 

הרצף הוא: מהי הסיטואציה? איזה חלק מהסיטואציה ניתן לעימות? ובנוגע לאיזה חלק מהסיטואציה הזאת האדם מוכן לעשות משהו?  

רוב האנשים מפסיקים לתת עצות משום שאיש לעולם אינו פועל לפי עצותיהם. אבל אם היית פועל לפי הכללים המפורטים כאן, היית הופך ליועץ מצליח ביותר. 

מאחר שהאדם יכול לעמת את מה שמבקשים ממנו לעשות, הוא יהיה מסוגל לטפל בבעיותיו ולהצליח בכך. כתוצאה מכך, הוא יהיה מסוגל לראות ולעמת קשיים רבים יותר, וניתן יהיה לחזור על הרצף שמתואר לעיל. בדיקה מחדש של המצב הכללי תגלה שיש לו מושג טוב יותר בנוגע לדבר שניתן לעמת בפוטנציה מתוך בעיותיו. 

הקושי היחיד שניתן להיתקל בו הוא שלעתים אנשים מתחילים לנוע בביטחון עצמי גדול מדי, וכמו תינוק שזה עתה למד איך ללכת, רצים וחוצים את החדר בשעטה. למרבה הצער, הם בדרך כלל נופלים על הפנים בצעד השלישי בערך. אנשים עלולים להפוך לשאפתניים מדי. יש לקחת זאת בחשבון, להזהיר את האדם ולומר לו "אל תעשה עכשיו יותר מזה בשלב זה". 

אם אתה לוקח על עצמך (1) לקבל הערכה מהירה של מה האדם חושב שלא בסדר; ואז (2) לגלות איזו מבין הנקודות הללו הוא יכול לעמת; ואז (3) לגלות מה הוא הולך לעשות בנוגע לאותה נקודה, שהוא חושב שהוא יכול לעשות; ואז (4) לגרום לו לעשות זאת ובנקודה זו אתה עומד בתוקף על ביצוע הנקודה הזו, אז תקבל הסכמה מוחלטת בכל פעם.